על זכוכית בקיצור

14. תכונות של חומרי זיגוג

14.1 סקירה היסטורית

עד לסוף המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים, היתה התאורה הטבעית מקור האור העיקרי להארת בנינים. החלון בקיר או פתחי הגג היו האמצעים להחדרת האור הטבעי. כל עוד לא הוכנסה לשימוש נירחב הזכוכית לזיגוג החלונות, לא היתה אפשרות להפרדה פיזית ממשית בין החוץ לפנים. החלון הפתוח היה חשוף לרוחות, אבק, זיהום, חום, קור ורעש. הברירה היתה בין חשיפה מלאה של הפתח לשם החדרת אור היום או או סגירתו בחומר שאינו מעביר אור. החומרים מעבירי האור היחידים בהם השתמשו לפני הזכוכית, היו לוחות דקים של ציפחה או מיקה שהיו מצויים במחצבים באיזורים מעטים. כמו כן, השתמשו באריג או ניר טבולים בשמן. כל אלה נתנו הגנה תרמית מוגבלת, חסמו את מרבית האור ולא איפשרו מראה החוצה. אקלים הפנים לא היה נבדל הרבה מאקלים החוץ ותנאי הנוחות התרמית לאנשים הובטחו יותר ע”י לבוש או הסקה, כי כמעט ולא היה ניתן לשמור על אקלים פנים מבוקר [12.1.1].

הזכוכית, הומצאה כידוע לפני אלפי שנים. היא נוצלה למטרות רבות, כמו, תכשיטים, קישוטים, כלים ועוד, אבל לא לזיגוג. המיגבלה היתה יצירת לוח זכוכית שטוח, דק, שקוף וחזק במידה מספקת. השיטה הראשונה לייצור זכוכית לזיגוג היתה סיבוב מהיר של גוש זכוכית מלוהטת ורכה בקצה מוט. הסיבוב הביא לשינוי בצורת הגוש עקב הכוח הצנטריפוגלי. בדרך זו היה ניתן לייצר לוחות זכוכית עגולים שהותאמו לתוך הפתחים. התהליך היה פרימיטיבי, יקר וגזל זמן רב. צורות השונות מן העיגול דרשו חיתוך והביאו לנפל של חלק ניכר משטח הלוחות העגולים.

שימוש נירחב יחסית בזכוכית לחלונות החל באירופה במאה ה12-. מכיון שהזכוכית אז היתה יקרה, היא הותקנה בתחילה בעיקר במבני יוקרה כמו ארמונות ובתי תפילה. אומנים צרפתיים וגרמניים פיתחו שיטות של ייצור זכוכית צבעונית, אשר נוצלה להתקנת החלונות-הציורים הצבעוניים – הויטראג’ים – בכנסיות ובקטדרלות. הרושם היה כביר. כאשר החלונות הוארו באור השמש הם יצרו תמונות בשלל צבעים מרהיב ומרשים. גם כיום אנו מתפעלים מהעושר האמנותי של הויטראג’ים הצבעוניים. נביא לדוגמה את החלונות הצבעוניים של מרק שאגאל במרכז הרפואי הדסה בעין כרם, ואת הויטראג’ של מיכאל ארדון במבואה של בית הספרים הלאומי באוניברסיטה העברית בגבעת רם, שניהם בירושלים.

במאות ה16- עד ה18- למדו לצקת לוחות זכוכית במידות גדלות והולכות. אולם היציקה לא היתה מדויקת. לאחר היציקה היה הכרח ללטש את שני משטחי לוח הזכוכית כדי לעשותם ישרים ומקבילים. זאת, כדי להחדיר את האור ללא עיוות וגליות של הנוף הנשקף מבעד לחלון. הזכוכית היתה עדיין יקרה והיא הותקנה רק בבניני יוקרה או בבתים של בעלי אמצעים.

התרחבות השימוש בזכוכית באותה תקופה, יצרה סטטוס של יוקרה, אשר לא נעלם מעיני גובי המס הרעבים תמיד להכנסות. בארצות אירופה כמו אנגליה, הולנד ועוד, הוטל מיסוי על חלונות. מענין לציין, כי לשיטות המיסוי היו השלכות על ייצור הזכוכית ובכך על התפתחות הארכיטקטורה באותן ארצות.

באנגליה, הוטל בשנת 1697, מס לפי מספר החלונות בבנין, ככל הניראה כדי להקל על הערכת המס. הדבר גרם לתמריץ לייצר את זכוכית החלונות בלוחות גדולים יותר, כך שהיה ניתן לתכנן אותו שטח זיגוג במספר מוקטן של חלונות.

באותה תקופה, בהולנד, הוטל המס על כל השטח של החזית הפונה לרחוב. דבר זה המריץ את התכנון של בנינים צרים ועמוקים, כפי שהם מוכרים לנו עד היום. כדי להחדיר את אור היום לעומק החלל הבנוי, היה צורך להגדיל את שטח הזיגוג בחזית הבנין. עד היום מאופיינת הארכיטקטורה ההולנדית בחלונות גדולים בחזית הבנינים, אפילו על חשבון הפרטיות.

המהפכה התעשיתית, החישה את הפיתוח של שיטות מתקדמות עוד יותר להחדרת האור הטבעי אל תוך הבנינים. בסוף המאה ה19- החלו לייצר זכוכית בלוחות דקים וגדולים יחסית, באמצעות תנור היתוך המצוי בגובה רב. הזכוכית המותכת היתה נוזלת כלפי מטה, בכיוון אנכי, בכוח הגראוויטציה. בהמשך תהליך הקרור היתה הזכוכית מועברת דרך מערכת גלילים, ומתקררת בהדרגה. הזכוכית המיוצרת היתה בעלת תכונות אופטיות סבירות. אולם, עקב אי המקבילות המלאה של שני משטחיה, עדיין היה בה עיוות המתבטא בגליות של הנוף הנשקף דרכה, או של המראה פנימה למי שהסתכל דרך חלון או חלון ראווה.

כדי לקבל זכוכית בעלת איכות אופטית גבוהה ללא עיוות זה, היה עדיין הכרח ללטש את הלוחות, כך ששני משטחיהם יהיו חלקים ומקבילים. ליטוש כזה, כמובן, ייקר מאוד את המחיר. לכן התקינו זכוכית מלוטשת רק בחלונות של בנינים יוקרתיים ובמיוחד בחלונות ראווה של בתי המסחר.

המהפכה התעשייתית החישה את הפיתוח של טכנולוגיות בניה חדשות, וביניהן שימוש בברזל, בברזל יציקה. השילוב של מסגרות מתכת עם שטחי זיגוג גדולים, איפשר בניה של מה שקרוי כיום בתי זכוכית. אחד הבנינים שזכה לפירסום רב היה ארמון הבדולח ה-Cristal Palace, בלונדון. מבנים כאלה נוצלו בקנה מידה גדול לבתי גידול לחקלאות וכן למרכזים ציבוריים מקורים ובמיוחד לשטחים ציבוריים במרכזי קניות. כיום אנו קוראים לשטח מקורה בזכוכית בתוך הבנין בשם אטריום – atrium.

שיטת הייצור של “זכוכית צפה” – Float glass שהומצאה ע”י חברת פילקינגטון (Pilkington) הבריטית, בשנת 1959, היתה המהפכה הגדולה הבאה בשיטות היצור של זכוכית שטוחה. לאחר יציקתה ועיבודה ללוח שטוח באמצעות מערכת גלילים משוכללת ומדויקת, נעה הזכוכית בצורה אופקית. עד להתקררותה והתקשותה. הזכוכית החמה והרכה מתקדמת על “מצע” של מתכת אבץ נוזלית באמבטיות בעלות טמפרטורות ההולכות וקטנות בהדרגה מתאימה. בדרך זו מתאפשרת בקרה קפדנית של קרור הדרגתי ואחיד. בסוף התהליך, מתקבלת זכוכית בעלת דפנות חלקות ומקבילות, עם איכות אופטית מעולה. בכך התבטל, סוף סוף, הצורך בליטוש הלוחות לאחר יציקתם, שגרם בעבר לייקור רב של הזכוכית. בתחילה, נשמרה שיטת הייצור הזו כסוד כמוס ע”י החברה הממציאה, חברת פילקינגטון. כיום מיוצרת זכוכית החלונות בתהליך זה בכל העולם.

בעשורים האחרונים המשיכו לשפר את תכונות הזכוכית ע”י תוספות של ציפויים למיניהם וכן ע”י הקניית תכונות דינמיות למעבר הקרינה, כפי שיתואר להלן.

במקביל לזכוכית, משתמשים כיום גם בחומרים פלאסטיים שונים למטרות זיגוג. חומרים אלה מתחלקים לשתי קבוצות – האחת בצורת יריעות מפוליאטלין, פוליויניל כלוריד (פי. וי. סי) ועוד, בהן משתמשים בעיקר לקרוי של חממות. לקבוצה השניה שייכים החומרים הקשיחים והחצי קשיחים – החומרים אקריליים – המכונים גם בשם פרספקס, וכן הפיברגלאס (סיבי זכוכית מוספגים בחומר פלאסטי שקוף) והפוליקרבונט.

לחומרי הזיגוג הפלאסטיים יתרונות רבים. הם ניתנים לעיבוד קל יחסית, ניתן ליצור מהם צורות שונות, ועוד. אולם, הם רגישים לקרינה האולטרה סגולה הגורמת להרס שלהם. כמו כן, הם נשרטים בנקל. כתוצאה מכך משך חיי הזיגוג הפלאסטי מוגבל כיום ל10- עד 20 שנים לכל היותר. לעומת זאת, הזכוכית יציבה מאוד ואם לא שוברים אותה היא שומרת על תכונותיה במשך מאות שנים.

זכוכית כפולה לשיפור התיפקוד התרמי של החלונות הינה טכניקה מקובלת זה שנים רבות בכל הארצות בעלות חורף קר. אולם, פיתוח הזיגוג בעל ה”פליטות הנמוכה” – Low Emissivity Glazing או כפי שמקובל לכנותו – “זיגוג “Low E, הביא להגדלה משמעותית של כושר הבידוד התרמי של החלונות וקירות המסך, יחד עם כושר העברה גבוה בתחום האור הנראה. בעזרת זיגוג Low E מתאים ניתן להשיג בידוד תרמי, שיהיה שווה ערך לקירות מבודדים היטב, ברמה של קירות עם ליבני איטונג. השימוש בזיגוג Low E נפוץ כיום גם באיזורים חמים ומביא לחיסכון ניכר באנרגיה על מערכות הצינון במזגנים. הסבר על זיגוג זה ניתן בהמשך הפרק.

כל חומרי הזיגוג עד שלב זה כלולים בקטגוריה של מערכות סטטיות. לאחר בחירת סוג הזיגוג והתקנתו, אין אפשרות לווסת את התכונות האופטיות שלו. כדי להשיג בקרה דינמית, יש להוסיף אמצעי הצללה, מחוץ לזיגוג או מבפנים לו. הדינמיות מושגת ע”י ויסות אמצעי ההצללה.

בשנים האחרונות מושקע מאמץ גדול במחקר ופיתוח של חומרי זיגוג המאפשרים בקרה דינמית של התכונות האופטיות של הזיגוג עצמו. הבקרה מבוססת על תכונות הכרומיות Chromic properties – של חומר הזיגוג. תכונות המעבר של חלקי הספקטרום השונים מבוקרים באמצעות זיגוג אלקטרוכרומי – Electrochromic Glazing. הזכוכית משנה את שקיפותה ע”י הפעלת זרם חשמלי בעוצמה נמוכה מאוד. כאשר, יגיע הזיגוג הזה לשימוש נירחב, יוכל הזיגוג להפוך למערכת דינמית שיהיה ניתן לווסת אותה בהתאם לצרכי מעבר הקרינה ולמטרות של חיסכון באנרגיה. עיקרון הפעולה ותחזית הניצול של זיגוג זה שכבר זכה לכינוי “החלון החכם” – Smart Window, ניתן להלן בפרק זה.

14.2 הזכוכית השטוחה השקופה

קיימים סוגים רבים של זכוכית שטוחה שקופה – clear glass plate, לשימושים השונים. הזכוכית השקופה הרגילה משמשת בעיקר לזיגוג חלונות. זכוכית זו מכילה תוספים שונים כרשום בסעיף הבא, ביניהם תחמוצות של ברזל, ולכן היא נראית קצת ירקרקה כאשר מסתכלים עליה דרך הדופן מהצד. במקרים רבים מעונינים בזכוכית בעלת שקיפות מעולה, למשל, לזיגוג במוזיאונים או בבנינים יוקרתיים. זאת, כדי לאפשר קשר חזותי מעולה בין הפנים לחוץ. במקומות אלה מתקינים זכוכית שקופה במיוחד. הדוגמה הידועה ביותר היא הפירמידה המפורסמת במוזיאון הלובר בפריז. הפירמידה ממוקמת במרכז חצר ענקית כאשר מסביבה ניתן לראות את חזיתות הארמונות שהפכו למוזיאון המפורסם בעולם. הזכוכית השקופה מאפשרת למבקר לראות דרכה את החזיתות בצד הרחוק. בזכוכית כזו משתמשים גם למטרות מיוחדות כמו מיסגור תמונות. הזכוכית מיוצרת עם פחות תוספים ובעיקר ללא ברזל והיא נראית לבנה לחלוטין. היא כמובן יקרה יותר מן הזכוכית הרגילה. תכונותיה מתוארות להלן, ראה הנתונים על זכוכית ה- Starphire.

14.2.1 ההרכב הכימי

ההרכב הכימי של זכוכית חלונות שקופה, לפי נתונים של חברת Pittsburgh Plate Glass – PPG מארצות הברית [14.2.1.1], [14.2.1.2], נתון בטבלה 14.2.1.1. טבלה 14.2.1.1: ההרכב הכימי של זכוכית שקופה וזכוכית שקופה במיוחד.
 זכוכית שקופה רגילהזכוכית שקופה במיוחד
צורן דו-חמצני73.0%73.0%
נתרן חד-חמצני14.0%15.0%
סידן חד-חמצני 9.0%10.0%
תוספים שונים4.0%2.0%

14.2.2 התכונות האופטיות

התיפקוד התרמי של כמה סוגי זכוכית ניתן בטבלה 9.4.1 לעיל. בטבלה הבאה מובאות תכונות ההעברה וההחזרה של שימשת זכוכית שקופה בעובי שונה. הנתונים מובאים ממקור [14.2.1.1] . טבלה 14.2.2.1: התכונות האופטיות ומשקל למ”ר של זכוכית שקופה בעובי שונה.
           ה ע ב ר ה החזרה   

   עובי

 הזכוכית

אולטרה

  סגול

 אור

נראה

אינפרה

 אדום

קרינת

השמש

הכוללת

אור

 נראה

קרינת

שמש

כוללת

 מקדם

הצללה

משקל
  מ”מ    %   %   %   %   %   % ק”ג/מ”ר
    2.5   82.0  90.0   82.0  87.0   7.0   8.0  1.01   6.5
    3.0   80.0  90.0   79.0  85.0   7.0   8.0  1.00   7.8
    4.0   79.0  90.0   79.0  84.0   7.0   8.0  0.99   10.4
    5.0   76.0  89.0   73.0  81.0   7.0   8.0  0.97   13.0
    6.0   74.0  88.0   72.0  79.0   8.0   7.0  0.96   15.6
    8.0   71.0  88.0   63.0  75.0   8.0   7.0  0.94   20.8
    10.0   69.0  88.0   58.0  72.0   8.0   7.0  0.91   23.9
    12.0   66.0  86.0   50.0  67.0   8.0   7.0  0.87   31.2

Azurlite

6.0

   41.0  72.0   10.0  37.0   5.0   6.0  0.62   15.6

Starphire

6.0

   87.0  91.0   87.0  89.0   8.0   8.0  1.03   15.6
ניתן לראות מן הטבלה לעיל כי השינוי בתכונות האופטיות של הזכוכית השקופה הרגילה, כאשר עובי השימשה גדל, אינו שווה בתחומי הספקטרום השונים. לשינוי זה בהעברת הקרינה, יש השפעה רבה על התיפקוד של מערכת החלון. לכן, מובא באיור 14.2.2.1 מהלך השינוי של העברת קרינת השמש בתחומי הספקטרום השונים כתלות בעובי הזכוכית של שימשת החלון.
Figure 14.2.2.1Transfer of solar radiation across the spectrum as dependent on glass thickness
נדגים שינוי חשוב זה גם באמצעות הטבלה הבאה. נגדיל את עובי הזכוכית מ3.0- מ”מ, שהיא הזכוכית המקובלת בחלונות למגורים עם שימשה עד שטח 1.0 מ”ר, לעובי של 12.0 מ”מ כנדרש בחלונות בעלי שימשה בשטח העולה על 7.0 מ”ר. בטבלה 14.2.2.2 ניראה את השינוי באחוזים של העברת הקרינה בתחומי הספקטרום השונים. טבלה 14.2.2.2: העברת הקרינה דרך זכוכית שקופה כתלות בתחום הקרינה עקב שינוי עובי הזכוכית מ3.0- מ”מ ל12.0- מ”מ.

התחום הספקטראלי

השינוי בהעברת הקרינה

האולטרה סגול

קטנה בשעור של 24%

האור הנראה

קטנה בשעור קטן של 5%

האינפרה אדום

קטנה בשעור ניכר מאוד של 64%

קרינת השמש, הכוללת את

כל שלושת התחומים הקודמים

קטנה בשעור של 30%

כמובן שמשקל השימשה גדל באופן יחסי לעובי.

14.2.3 ההעברה הספקטראלית|

ההעברה בכל התחום של קרינת השמש, החל מ300- ננומטר עד 2,100 ננומטר, דרך זכוכית החלונות השקופה נתונה באיור 14.2.3.1.
איור 14.2.3.1: ההעברה הספקטראלית של זכוכית שקופה – clear glass – (לפי [14.2.1.1]).
ההעברה הספקטראלית של דרך הזכוכית השקופה במיוחד (הנתונים כאן הם עבור זכוכית Starphire של PPG), נתונה באיור 14.2.3.2.
איור 14.2.3.2: ההעברה הספקטראלית של זכוכית שקופה במיוחד – PPG starphire glass (לפי [14.2.1.2]).
הזכוכית השקופה במיוחד, מעבירה אמנם יותר אור בתחום הנראה ביחס לזכוכית הרגילה, אולם, כדאי לשים לב כי היא מעבירה הרבה יותר גם את הקרינה האולטרה סגולה, הגורמת נזק לחומרים בתוך הבנין וכן יותר קרינה אינפרה אדומה, משמע מעבר חום רב יותר. כידוע, קרינת השמש המגיעה אל כדור הארץ אינה מכילה כמעט אורכי גל הקצרים מ300- ננומטר. הקרינה הזו נבלמת ע”י שכבת האוזון. מן העקום רואים כי הזכוכית הרגילה אינה מעבירה קרינה מתחת ל300- ננומטר גם אם היתה מגיעה אליה. ניתן לראות כי היא מעבירה חלק ניכר מהקרינה בתחום האולטרה סגול שבין 300 עד 400 ננומטר. ההעברה הגבוהה ביותר היא בתחום הנראה, כמו כן, מעבירה הזכוכית חלק ניכר מקרינת החום האינפרה אדומה עד לאורכי גל שמעל ל2,000- ננומטר. הזכוכית השקופה במיוחד מסוגלת להעביר קרינה גם באורכי גל הקצרים מ300- ננומטר, אולם כפי שנאמר לעיל, קרינה כזו אינה מגיעה אל כדור הארץ, כך שאין הבדל בינה ובין הזכוכית השקופה בתחום זה. מטבלה 14.2.2.1 ניתן לראות כי הזכוכית הזו מצטיינת בכך שהיא מעבירה יותר אור, אולם יש לשים לב כי היא מעבירה 13.0% יותר קרינה אולטרה סגולה בתחום שבין 300 עד 400 ננומטר, רק 3.0% יותר בתחום הנראה ו15%- יותר בתחום האינפרה אדום. אך החשוב ביותר הוא שהאפקט הכולל נותן תחושה של שקיפות מרשימה. באיור 14.2.3.3 מובאת ההעברה הספקטראלית של זכוכית באיכות גבוהה שפותחה ע”י חברת PPG הנזכרת לעיל, ראה [14.2.1.3]. לזכוכית הנקראת אזורלייט – ,Azurlite גוון כחלחל חלש. אנו רואים כי זכוכית זו מעבירה אמנם במקצת פחות אור נראה, אולם היא חוסמת הרבה יותר טוב מאשר הזכוכית השקופה את הקרינה האולטרה סגולה והקרינה האינפרה אדומה. זכוכית האזורלייט יקרה יותר, כמובן, מזכוכית שקופה רגילה.
איור 14.2.3.3: ההעברה הספקטראלית של זכוכית אזורלייט –Azurlite PPG – (לפי [14.2.1.3]).
14.3 תהליכי העיבוד של הזכוכית
יצרני הזכוכית השטוחה מייצרים מיגוון רחב מאוד של סוגים כדי לעמוד בצרכי הזיגוג השונים והדרישות העיצוביות של טכנולוגית הבניה. כל יצרן משתמש בשמות מסחריים משלו כדי לתת ייחוד למוצריו וכולל בקטלוגים את הנתונים הטכניים של מוצריו. נתונים אלה כוללים את תכונות ההעברה של קרינת השמש, האור הנראה, הקרינה האולטרה סגולה והאינפרה אדומה, תכונות ההחזרה, תכונות מכניות, תכונות שחיקה, עמידה בדרישות בטיחות, צבעים שונים, גימורים שונים ודרישות מיוחדות, כמו עמידה בפני התקפה של אטמוספירות עויינות. נסביר כאן את התכונות האופייניות העיקריות של סוגי זכוכית שונים.

14.3.1 זכוכית מרוככת

הזכוכית המרוככת – – annealed glass הינה המוצר היוצא מתהליך הייצור של הזכוכית הצפה (float glass). תהליך הקרור האיטי, הכרחי כדי לסלק את כל המתיחויות והמאמצים בתוך לוח הזכוכית. מאמצים אלה עלולים להיווצר כאשר תהליך הקרור הוא מהיר מדי או בלתי אחיד. אז עלול הלוח להיות שביר מאוד ואפילו להישבר מעצמו. הזכוכית המרוככת בטוחה בפני שבר פתאומי כתוצאה מסילוק המאמצים הפנימיים, אולם החוזק המכני שלה קטן יחסית. זכוכית זו אינה מתאימה לשימושים בהם יש דרישות ביטחון ובטיחות גבוהות.

14.3.2 זכוכית פירוליטית

פירוליזיז – pyrolysis הינו טיפול כימי בחומר בהשפעת חום. הזכוכית הפירוליטית – pyrolytic glass היא זכוכית שמוסיפים לה ציפוי או גוון בתהליך העיבוד, בו הזכוכית מחוממת מחדש עד למצב בו היא רכה. ציפוי כזה יציב מאוד כמו הזכוכית עצמה. הטיפול בחום מנוצל גם למטרות נוספות, כמו הגדלת החוזק של הזכוכית והחיסום שלה, כפי שמוסבר להלן.
14.3.3 זכוכית מחוזקת בחום

זכוכית מחוזקת בחום – heat strengthened glass – עוברת לאחר ייצורה הרגיל, טיפול נוסף בחום ובלחץ. היא מחוממת מחדש קרוב לטמפרטורת ההתרככות, ומקוררת במהירות מוגברת. לאחר הטיפול, נעשית הזכוכית בעלת חוזק מכני כפול לערך ביחס לזכוכית המרוככת. זכוכית כזו עדיין אינה נחשבת לזכוכית ביטחון.

14.3.4 זכוכית מחוסמת

הזכוכית המחוסמת – tempered glass עוברת גם היא חימום נוסף ולחץ גדול יותר מאשר הזכוכית המחוזקת, והקרור נעשה בקצב מהיר ביותר. מתקבלת זכוכית בעלת חוזק מכני גדול בהרבה מזה של הזכוכית המחוזקת בחום, עד בערך פי 4 מאשר בזכוכית מרוככת. תהליך החיסום מבטיח כי כאשר הזכוכית נשברת כתוצאה מלחץ או הלם מכני, היא מתרסקת לגושים קטנים, בלתי חדים שסכנתם קטנה. הזכוכית המחוסמת ניתנת להתקנה במקומות בעלי דרישות בטיחות גבוהות.

14.3.5 זכוכית מונוליטית

לאחר תהליך החיסום, לא ניתן לשנות דבר בלוח הזכוכית. לכן, יש לחתוך את הזכוכית למידה הדרושה וכן לתת לה את כל הציפויים והטיפולים הדרושים, לפני החיסום. במהלך החיסום מקפידים מאוד על מתן אחידות לעובי הלוח. כך, מגיע לוח הזכוכית לאתר הבניה בצורתו הסופית המוגמרת – המונוליטית – monolithic glass בלי שיהיה ניתן לעשות בה שום שינויים.

14.3.6 ציפויים

בנוסף לציפוי בשיטה הפירוליטית, שהוא בדרך כלל חלק מתהליך הייצור עצמו, מקובלת כיום שיטה משוכללת נוספת לציפויים של הזכוכית. לאחר ניקוי יסודי וייבוש, מוכנס לוח הזכוכית לתא אטום. שמרוקנים מתוכו את האויר, ויוצרים וקואום. הציפוי המתכתי מותז אל הזכוכית בתוך שדה מגנטי – MSVD- magnetic sputter vacuum deposition. בדרך זו ניתן לקבל שכבות ציפוי דקיקות ואחידות. כאשר רוצים לתת מספר ציפויים על אותו לוח זכוכית, מתיזים את חומרי הציפוי בזה אחר זה – MLMSVD- magnetic sputter vacuum deposition multilayer על אותו המשטח.

14.4 סוגי הזכוכית

תהליכי העיבוד שתוארו לעיל מהוים בסיס להמשך הייצור של סוגים רבים של זכוכית לצרכים ושימושים בתנאים שונים של אקלים, דרישות ארכיטקטוניות, מכניות ובטיחותיות. להלן מובא תאור של כמה סוגים נוספים.

14.4.1 זכוכית משוכבת

בסעיף 10.4 כבר תוארה הזכוכית המשוכבת – זכוכית הסנדביץ’ – Laminated Glass. השימשה עשויה משתי שכבות זכוכית, דקות יחסית, המודבקות לפילם מחומר פלאסטי, כמו פוליויניל-בוטיראט – polyvinyl butyrate, בעובי 0.8 מ”מ (“0.030), ראה איור 10.5.1. עובי שכבות הזכוכית נקבע בהתאם לחוזק המכני הדרוש, כאשר הפילם מודבק בין שתי השכבות. עובי הפילם הפלאסטי, נע בין 0.5 מ”מ עד 2.0 מ”מ, לפי הדרישות. הפילם הפלאסטי יכול להיות שקוף או בעל תכונות נוספות, כגון חסימת קרינה אולטרה סגולה או בעל צבע. כפי שניזכר לעיל, הזכוכית המשוכבת נותנת בידוד אקוסטי טוב יותר מאשר שכבת זכוכית בודדת באותו העובי הכולל. הלוח הפנימי של זכוכית משוכבת הינו תמיד שקוף. את תכונות ההעברה הדרושות ניתן להשיג או באמצעות הפילם הפלאסטי כפי שתואר לעיל, או על ידי בחירת זכוכית חיצונית עם תכונות ההעברה והגוון הרצויות. כמובן שניתן לשלב, למשל, זכוכית חיצונית בעלת גוון עם פילם מונע מעבר קרינה אולטרה סגולה ושילובים אחרים לפי הצורך.

14.4.2זכוכית סלקטיבית

זכוכית שקופה מעבירה את האור הנראה (400 – 700 ננומטר) וקרינה אינפרה אדומה, הקרובה לאור הנראה – near infra red (700 – 1,500 ננומטר) , בשעור שווה פחות או יותר, כפי שמתואר באיור 14.2.3.1. יש להזכיר כי רק חלק זעיר מקרינת השמש המגיעה לכדור הארץ הינה באורכי גל שמעל ל1,500- ננומטר. במטרה לשפר את התיפקוד התרמי של הזכוכית, היינו, לשמור ככל האפשר על העברה גבוהה בתחום הנראה, אולם להקטין את העברת הקרינה בתחום האינפרה אדום, פיתחו היצרנים תוספים או ציפויים לזכוכית, בעלי העברה סלקטיבית. השמות המסחריים מצביעים על התכונות האופייניות שבעזרתן רוצים לשווק את המוצר: “זכוכית בולעת חום” – heat absorbing glass, “זכוכית נוגדת חום” – heat resistant glass, ועוד. יש לזכור היטב, כי כל זכוכית, בולעת כמות מסוימת של הקרינה העוברת דרכה. קרינה זו גורמת לעליה בטמפרטורת הזכוכית. ככל שמקדם המעבר נמוך יותר, תיבלע כמות גבוהה יותר של חום והזכוכית תתחמם יותר. חום זה מתפזר, גם פנימה אל תוך אויר החלל וגם החוצה אל האויר החיצון, באופן יחסי הפוך לטמפרטורות הפנים והחוץ. פרוש הדבר, שיותר חום מן הזכוכית יפלט בקיץ לתוך החלל המקורר מאשר החוצה. ולהיפך, יותר חום יפלט ממנה בחורף החוצה, כי הפנים חם יותר. דוגמה טובה של זכוכית סלקטיבית היא זכוכית האזורלייט Azurlite, הניזכרת לעיל. ההעברה הספקטראלית שלה מתוארת באיור 14.2.3.2. עקומת מעבר הקרינה מראה כי הזכוכית מעבירה היטב את הקרינה בתחום הנראה, אולם חוסמת במידה ניכרת את הקרינה האינפרה אדומה הקרובה – near infrared. היחס בין ההעברה בתחום הנראה להעברה בתחום האינפרה אדום הקרוב, שונה מסוג אחד של זכוכית למישנהו ומיצרן ליצרן. נתונים מדויקים ניתן לקבל בקטלוגים של יצרני הזכוכית. הזכוכית הסלקטיבית מיוצרת במיבחר גדול של צבעים: אפור, תכלת, כחול, ירוק, זהב-ברונזה, חום ועוד. הצבע נבחר משיקולים עיצוביים-אסטטיים. אולם, כדי לעשות בחירה נכונה של סוג הזכוכית, יש לבדוק היטב את הנתונים הפוטומטריים המובאים בקטלוגים של היצרנים.

14.4.3 כוכית רפלקטיבית

השימוש בזכוכית הרפלקטיבית מקובל כיום על ידי ארכיטקטים רבים. המראה הרפלקטיבי של הבנין נותן לו מימד של יוקרה. התוספים או הציפויים שנסקרו בסעיף הקודם משנים את תכונות ההעברה של הזכוכית בתחומי הספקטרום השונים. דרך נוספת להקטין את כמות הקרינה החודרת דרך הזכוכית היא ציפוי רפלקטיבי על הדופן החיצוני שלה. היתרון התרמי הוא בכך שחלק מקרינת השמש הפוגעת במשטח מוחזרת עוד לפני שהיא חודרת אל תוך לוח הזכוכית ומחממת אותה. הציפוי הרפלקטיבי ניתן ליישום בשתי דרכים. התהליך היעיל ביותר הוא החדרה של תחמוצות מתכתיות לתוך אחד המשטחים של לוח הזכוכית, בתהליך העיבוד התרמי – הפירוליטי של הזכוכית מיד לאחר ייצורה. בתהליך זה מבטיחים כי הציפוי ישאר עמיד ולא יפגע במשך הזמן ע”י ניקוי, שיפשוף על ידי האבק ברוח, שריטה וחימום יתר. בדרך כלל ניתן הציפוי הרפלקטיבי על המשטח החיצוני של הזכוכית. השיטה השניה מתוארת להלן. נוסף להקטנת כמות הקרינה החודרת דרך החלונות, מונעת הזכוכית הרפלקטיבית בשעות היום את האפשרות לראות דרך החלונות את הנעשה בתוך הבנין. לעומת זאת, האנשים בתוך הבנין יכולים לראות את הנעשה בחוץ. ללא ספק, שמשיגים בכך שיפור בתחושת הפרטיות של הנמצאים בתוך בנינים עם קירות מסך בעלי שטח זיגוג גדול. אולם יש להזהיר, כי המצב מתהפך בשעות החשכה. הזכוכית הרפלקטיבית מונעת ראיה דרכה מן הכיוון המואר יותר. בשעות החשכה דולק האור בתוך הבנין, ובחוץ שורר חושך. במצב זה, לא ניתן לראות מתוך הפנים החוצה, כפי שזה היה בשעות היום. אולם, זה אינו חשוב כל כך. החשוב הוא, שהאנשים בפנים חשופים וניתן לראות בנקל מבחוץ את כל הנעשה בפנים. לעיתים, רוצים להתקין את הציפוי על זכוכית שקופה, בחלונות קיימים. במקרה כזה, ניתן להדביק פילם רפלקטיבי, המיוצר למשל על ידי חברת הענק האמריקאית M3, או לצפות את החלונות בצביעה, למשל, ע”י צבע סלקטיבי של חברתSunX . בשתי השיטות הללו דרושה מיומנות בהדבקה או בצביעה. משך החיים של ציפוי בהדבקה או צביעה, מוגבל. החומר עלול לקבל שריטות בניקוי לא זהיר והוא מתנתק לאחר זמן מן הזכוכית ומתקלף ממנה. שעור הרפלקטיביות נקבע על ידי עובי שכבת הראי. יש לבדוק היטב את הרפלקטיביות בתחום הנראה, מה שקרוי visible reflectance ורפלקטיביות עבור כל הספקטרום של קרינת השמש – total solar reflectance. בדרך כלל, הערכים של ההחזרות הללו הם קרובים האחד לשני. כידוע, זכוכית שקופה מחזירה 6% עד 8% מהקרינה המגיעה אליה. באמצעות הציפוי הרפלקטיבי ניתן להגיע לרפלקטיביות של 35% ואפילו עד 40%. נוסף לרפלקטיביות של ראי מוכסף, ניתן להוסיף לזכוכית את אחד הגוונים שהוזכרו לעיל, ולקבל זכוכית רפלקטיבית צבעונית. יש להזהיר מהשימוש בזכוכית בעלת רפלקטיביות גבוהה עקב המיטרדים העלולים להיגרם. החזר קרינת השמש אל בנינים סמוכים עלול לשבש את המאזן האנרגטי שלהם, כאשר קרינת שמש תוחזר אליהם מבנינים סמוכים. באיור 14.4.3.1 מתואר מצב בו ניבנה מצפון לבנין קיים ובמקביל לו, עוד בנין חדש בו מותקנת זכוכית בעלת רפלקטיביות גבוהה. החזית הצפונית של הבנין הקיים מתחילה לקבל קרינת שמש בעונות שונות ובשעות שונות של היום, מכיוון בלתי צפוי – מן החזית הדרומית של הבנין החדש. ידועים מקרים בהם עלתה משמעותית הטמפרטורה של החדרים בחזית המקבלת את החזרי הקרינה, כאשר מערכת מיזוג האויר לא הספיקה לסלק את העומס התרמי הנוסף.
איור 14.4.3.1: החזר קרינת שמש מקיר דרומי של בנין אחד לקיר צפוני שלבנין סמוךאיזור בורסת היהלומים, תל אביב.
סכנה נוספת היא סינוור מוחזר מקיר הזכוכית הרפלקטיבית. הסינוור עלול להפריע לאנשים העובדים בבנינים סמוכים. ההחזר עלול להוות סכנה רצינית אם החזרי השמש מכוונים כלפי דרך ראשית. נהגים באותה הדרך עלולים לאבד רגעית את כושר הראיה עקב סינוור הבא בהפתעה מכיוון בלתי צפוי ולגרום חלילה לתאונות. כדי להקטין את המיטרדים לשעור סביר, קיימות במדינות שונות תקנות האוסרות על שימוש בזכוכית שהרפלקטיביות שלה עולה על 20%, זאת, אם ההחזרים עלולים להגיע לבנין שכן או לדרך הומה.
14.5 קביעת עובי הזכוכית
סכנה נוספת היא סינוור מוחזר מקיר הזכוכית הרפלקטיבית. הסינוור עלול להפריע לאנשים העובדים בבנינים סמוכים. ההחזר עלול להוות סכנה רצינית אם החזרי השמש מכוונים כלפי דרך ראשית. נהגים באותה הדרך עלולים לאבד רגעית את כושר הראיה עקב סינוור הבא בהפתעה מכיוון בלתי צפוי ולגרום חלילה לתאונות. כדי להקטין את המיטרדים לשעור סביר, קיימות במדינות שונות תקנות האוסרות על שימוש בזכוכית שהרפלקטיביות שלה עולה על 20%, זאת, אם ההחזרים עלולים להגיע לבנין שכן או לדרך הומה. 14.5 קביעת עובי הזכוכית עובי הזכוכית הדרוש בחלונות נקבע ע”י גודל השימשה בהתחשב בשיקולים שונים, בעיקר חוזק הלוח בפני עומס סטטי של הרוח (ביחידות ניוטון למ”ר), חבטה מכנית ובטיחות. תקן ישראלי – ת”י 1099 משנת 1981 [14.5.1], עם גליון תיקון משנת 1983 [14.5.2], קובע את העובי המינימלי של שימשת הזכוכית בחלון. בעת כתיבת שורות אלה, נמצאת בעיבוד מהדורה חדשה ומעודכנת של התקן. בנוסף לשיקולים הניזכרים לעיל, מהווה מחיר הזכוכית ומשקלה גורם חשוב בבחירה. כמובן, ככל שעולה העובי מתייקר הזיגוג. גם משקל השימשה גדל ויש להתחשב בכך בחישובים הסטטיים-קונסטרוקטיביים. בטבלה 2, בתקן משנת 1981, נקבע העובי הדרוש לשימשת החלון לפי השטח שלה והקומה בבנין
טבלה 14.5.1: קביעת עובי הזכוכית של חלונות

שטח השימשה (מ”ר) 

0.5   1.0   1.5   2.0   2.5   3.0   3.5   4.0   4.5   5.0

עובי השימשה (מ”מ)

בנינים עד 6 קומות

3.0   3.0   4.0   4.0   5.0   5.0   5.5   5.5   6.5   6.5

 

בנינים מעל 6 קומות

3.0   4.0   4.0   4.0   6.5   7.0   7.0   8.0   8.0   8.0

הערה: כאמור לעיל, התקן הישראלי נמצא בעיבוד מחדש. אי לכך, עשויים נתוני טבלה זו להשתנות.
14.5.1 מבנים בעלי סיכון רגיל
עובי הזכוכית בבנינים בעלי סיכון רגיל נקבע לפי טבלה מס’ 1 בגליון התיקון של התקן הישראלי הקיים, [14.5.2]. השטח המירבי לכל עובי של הזכוכית נקבע על ידי העומס הסטטי השקיל בניוטון למ”ר. חישוב העומס השקיל נעשה בעזרת משוואה הכוללת 3 מקדמים. המקדם הראשון נקבע לפי איזורי הארץ השונים. המקדם השני מביא בחשבון את הרום (הגובה) מעל מיפלס הים וכן האם האתר פתוח או מוסתר על ידי שוברי רוח או בנינים סמוכים. המקדם השלישי מתחשב בתנאי מיקום חריגים כגון פסגות, גאיות ואיזורים מוגנים במיוחד.
14.5.2 מבנים באזורי סכנה
כאשר קיימות דרישות לבטיחות גבוהה מסיבה כלשהיא ובאיזורי סכנה. יש להגדיל את עובי הזכוכית ולהתקין זכוכית בעלת תכונות המקטינות את סכנת הפגיעה כאשר הזכוכית נשברת. למטרות אלה אפשר, לפי הצורך ולפי הדרישות של מומחי הבטיחות, לבחור באחד מן הסוגים הבאים: זכוכית מחוזקת – זכוכית שנוצקת על רשת מתכת. זכוכית מחוסמת, כפי שתוארה לעיל. זכוכית משוכבת, זכוכית סנדויץ, כפי שתוארה לעיל. העובי המינימלי של הזכוכית באיזורי סכנה נקבע אף הוא בטבלה נוספת בתקן הישראלי הנ”ל.
14.6 זיגוג רב שכבתי
כאשר נעיין, בטבלה 9.4.1 בפרק 9, ניווכח כי שימשת החלון מספקת אמנם הפרדה פיזית בין החוץ לפנים הבנין ומבטיחה החדרה מעולה של אור היום. אולם, הבידוד התרמי שלה הוא ברמה נמוכה למדי. מאותה טבלה ניווכח כי עובי השימשה השקופה משפיע מעט מאוד על מקדם המוליכות התרמית ה- U value(בתנאי הארץ). בזכוכית בעובי 3.0 מ”מ, מגיע מקדם זה ל7.04- ואט למ”ר של שטח השימשה למעלת צלזיוס של הפרש הטמפרטורות בין החוץ לפנים. בהתאמה יהיה מקדם המוליכות התרמית עבור זכוכית בעובי 12.0 מ”מ – 6.62 ואט למ”ר למעלת צלזיוס. המשמעות היא כי הגדלת עובי הזכוכית פי 4 מביאה בסך הכל להקטנה של 6% במוליכות התרמית של החלון. נניח שיש להבטיח בתוך הבנין טמפפרטורת נוחות של C0 20, וביום חמסין כבד תהייה הטמפרטורה בחוץ C0 40. ההפרש הוא 200. אם בחלונות, או קירות המסך של הבנין מותקנת, לדוגמה, שימשה בודדת של 6.0 מ”מ, יהיה מקדם המוליכות התרמית W/m2 0C6.91. בתנאים אלה, יעביר כל מטר רבוע של השימשה חום בשעור של 138 ואט. משמעות הדבר, כי כל שעה יחדירו 7.0 מ”ר של שטח הזיגוג 1.0 ק”וט של חום מן החוץ פנימה. זהו חום הנוסף להעברה ע”י הקרינה שתחדור דרך אותם החלונות. בתנאי החורף זרימת החום תהיה הפוכה, מן הפנים החוצה ועקב כך גדלות ההוצאות על החימום. אם נניח יום או לילה קרים, כאשר הטמפרטורה החיצונית תהיה בסביבת C 00. הפרש הטמפרטורות בין הפנים לחוץ יהיה גם במצב זה C 200 , והפסד העברת החום בהולכה דרך הזכוכית יהיה באותו שעור כמו תוספת החום ביום החמסין שחושב לעיל. כדי לשפר את התיפקוד התרמי של חלונות עם שיכבת זכוכית שקופה בודדת ניתן להתקין זכוכית סלקטיבית או זכוכית משוכבת שתוארו לעיל. אולם שיפור זה הוא חלקי ואינו מספיק באיזורים בעלי אקלים קשה. באיזורים קרים, הפרשי הטמפרטורה בין הפנים לחוץ עלולים להגיע ל300– ואפילו עד 400 ואף יותר. באקלים שלנו, כדאי לבדוק האם ניתן להגיע לחיסכון רב באנרגיה ובהוצאות אם יתחילו להתקין זיגוג כפול באיזורים החמים.

14.6.1 זיגוג כפול

שיפור ניכר בתיפקוד התרמי מושג כאשר מתקינים זיגוג רב שכבתי. בדרך כלל מסתפקים בזיגוג דו שכבתי, או כפי שמוקבל לאמר, זיגוג כפול, איור 14.6.1.1. כאשר האקלים הוא קיצוני, או כאשר רוצים להשיג בידוד תרמי מעולה, מתקינים גם זיגוג תלת שכבתי. שכבות הזכוכית מותקנות במרחק של 5 מ”מ עד 15 מ”מ ביניהן. בארצות הברית מקובל מירווח של “1/2, היינו 12.5 מ”מ.
איור 14.6.1.1: חלון עם זיגוג כפול.
הזיגוג הכפול מותקן בשטח גדול יחסית ולכן עובי הזכוכית הינו לפחות 4 מ”מ עד 6 מ”מ. בחלונות גדולים יותר יש להתקין זכוכית של 8 מ”מ עד 12 מ”מ בהתאם לגודל השימשה. העובי הכולל של החלון במקרים אלה עשוי להגיע ל12.0- מ”מ עד ל36- מ”מ. כדי שיהיה ניתן לציין את המשטח עליו נעשים הציפויים למיניהם, הוסכם למספר את המשטחים של הזיגוג, ראה איור 14.6.1.2. המשטח החיצוני, של הזכוכית החיצונית הוא משטח מס’ 1. המשטח הפנימי של זכוכית זו הינו משטח מס’ 2. המשטח הפונה החוצה של הזכוכית הפנימית הינו משטח מס’ 3 והמשטח הפנימי שלה הוא משטח מס’ 4.
איור 14.6.1.2: מיספור משטחי הזיגוג הכפול.

14.6.2 מבנה השכבות

לוח הזכוכית הפנימי של זיגוג כפול הינו בדרך כלל לוח שקוף. העובי של הלוח הפנימי יכול להיות דק יותר מאשר הלוח החיצוני. למשל, בחלונות שיש להתקין זכוכית חיצונית של 6.0 מ”מ, מתקינים לעיתים מטעמי חיסכון, זכוכית פנימית בעובי של 4.0 מ”מ. עקב החשש של פגיעה מכנית מבפנים, נהוג להתקין בדופן הפנימי זכוכית מחוסמת. הלוח החיצוני מקבל, לרוב בדופן הפנימי שלו (משטח מס’ 2), את הציפויים למיניהם. ציפוי רפלקטיבי ניתן כמובן, על משטח מס’ 1. במקרים רבים קיים יותר מציפוי אחד.

14.6.3 מסגרת החלון

התיפקוד התרמי של מסגרת החלון נידון בפרק 9, סעיף 9.4.2. המעבר ממסגרות העץ המסורתיות למסגרות מתכת, בעיקר אלומיניום, גרם להגדלת ההפסדים עקב הולכת החום הטובה של המתכת. דבר זה הביא לפיתוח של מסגרות בהן קיימת הפרדה תרמית בין החלק החיצוני לחלק הפנימי של המסגרת על ידי חומר בעל מוליכות תרמית נמוכה, ראה איור 9.4.2.2 ונתונים בטבלה 9.4.2. בארץ עדיין מתקינים לרוב מסגרות ללא הפרדה תרמית. אולם יצרני החלונות מציעים גם מסגרות יעילות יותר עם הפרדה, כמובן בתוספת מחיר.
14.6.4 החלל בין הזכוכיות
החלל שבין הזכוכיות צריך להימצא בלחץ אטמוספירי רגיל. גם נושא זה נידון בפרק 9, סעיף 9.4.3. כפי שהוסבר שם, נחוץ גז בחלל שבין הזכוכיות לאיזון הלחצים בין הפנים לחוץ. הגז צריך להיות יבש, ללא אידי מים. לרוב ניתן להסתפק באויר נקי ויבש. אולם, ניתן להקטין עוד יותר את הולכת החום דרך הגז על ידי שימוש בגזים אצילים כמו ארגון וקריפטון, וכן תערובת של כל הגזים הללו, ראה טבלה 9.4.3.

14.7 כוכית עם פליטות נמוכה – Low emissivity glass

שיפור מהפכני בתיפקוד התרמי של חלונות הושג עם הפיתוח של ציפוי הנקרא “ציפוי עם פליטות נמוכה” -Low Emissivity Coating .

14.7.1 פליטות – Emissivity

כל גוף שהטמפרטורה שלו גבוהה מטמפרטורת הסביבה, בדרך כלל האויר שמסביבו, פולט קרינה תרמית (קרינה בתחום הספקטרום האינפרה אדום). הפליטה יחסית להפרשי הטמפרטורות. אולם, היא תלויה גם בכושר הפליטה – הפליטות ה-emissivity או ה-emittance של המשטח. למשל, קומקום המצופה בשיכבת ניקל מבריקה, יפלוט פחות קרינה לאויר שמסביבו מאשר קומקום לא מבריק. הפליטות, ה-emissivity או ה-emittance המסומנת באות e, מוגדרת כערך יחסי לשעור פליטת הקרינה התרמית של משטח כלשהוא, בהשוואה לפליטת הקרינה מגוף שחור, באותה הטמפרטורה. אי לכך, הערך המירבי של e מגיע ל- 1=e. ככל שהמשטח יהיה בעל כושר פליטת קרינה נמוך יותר, קטן הערך של e. פליטת הקרינה ממשטחים שונים תלויה גם בכיוון ביחס למישור המשטח. לכן מגדירים מונח המתאר את הפליטה הממוצעת לכל הכיוונים האפשריים מאותו משטח, היינו, לכל הכיוונים המתארים חצי כדור. זוהי “פליטות חצי כדורית” emissivity .hemisphericalלהלן כאשר נרשום פליטות – emissivity, תהיה הכוונה לפליטות חצי כדורית של קרינה תרמית. הקורא שירצה להעמיק יותר בפיזיקה של מעבר חום בכלל ותכונות הפליטה של חומרים ומשטחים, מתבקש לעיין בספרות המתאימה, למשל [14.4.7.1].
14.7.2 מעבר קרינה דרך זכוכית
מעבר קרינת השמש דרך הזכוכית תלוי בשני גורמים עיקריים, מקדם המעבר של הזכוכית בתחום הספקטרום הכולל של קרינת השמש ותכונות הפליטות של משטחי הזכוכית. נתונים על מקדמי המעבר של כמה סוגי זכוכית חד שכבתית נמצאים בטבלה 14.2.2.1 לעיל. נתונים נוספים ניתן למצוא בקטלוגים של היצרנים. הפליטות של משטחי זכוכית, בגוונים שונים, כרשום בטבלה 14.7.2.1 להלן, הינה 0.840, היינו, 84% מהפליטות התיאורטית של גוף שחור. כאשר רוצים להקטין את מעבר הקרינה דרך הזכוכית, יש להקטין את הפליטות שלה. זאת ניתן לעשות על ידי ציפוי סלקטיבי, המחדיר קרינה בתחום הספקטראלי הרצוי, במקרה שלנו בתחום האור הנראה, ומקטין ככל האפשר את המעבר בתחום הספקטראלי הבלתי רצוי, במקרה שלנו בתחום קרינת החום, היינו, בתחום האינפרה אדום. ציפוי כזה נקרא, “ציפוי בעל פליטות נמוכה” – Low Emissivity Coating. הציפויים הללו רגישים ללחות באויר, ולכן לא ניתן להשתמש בהם בזיגוג בעל שיכבה אחת, והכרח להתקינם רק בחלל אטום – בין שתי השכבות של זיגוג כפול. הקטנת הפליטה של הקרינה מהזכוכית תלויה במשטח עליו מותקן הציפוי. באקלים חם, כאשר יש להקטין את חדירת קרינת השמש אל תוך הבנין פנימה, צריך לתת את הציפוי על משטח מס’ 2, שהוא המשטח הפנימי של הזכוכית החיצונית, איור 14.7.2.1 – א. באקלים קר, כאשר רוצים למנוע בחורף פליטה של קרינה מתוך הבנין החוצה, יש להתקין את הציפוי על משטח מס’ 3 של הזיגוג הכפול, היינו, על המשטח החיצוני של הזכוכית הפנימית, איור 14.7.2.1 – ב. אם רוצים להקטין את מעבר הקרינה בשני הכיוונים, יש להזמין זיגוג עם ציפוי LowE, הן על משטח מס’ 2 והן על משטח מס’ 3, זיגוג כזה יהיה, כמובן, יקר יותר מאשר ציפוי על משטח אחד בלבד.
איור 14.7.2.1: המשטח עליו ניתן ציפוי ה-Low E. א – על משטח מס’ 2 לאקלים חם. ב – על משטח מס’ 3 לאקלים קר.
פתרון נוסף להקטנת מעבר הקרינה בשני הכיוונים, מוצע ע”י חברת MIRROR HEAT באר”הב. הציפוי ניתן על שני צדדים של פילם פלסטי העשוי ממילר – Mylar שהוא פילם בעל חוזק רב. הפילם נמתח בתוך מסגרת החלון באמצע רווח שבין הזכוכיות, איור 14.7.2.2. הציפוי על הפילם זול יותר מאשר על לוחות הזכוכית, אולם ההרכבה של מערכת החלון מורכבת יותר ולכן גם יקרה יותר.
איור 14.7.2.2: זיגוג עם פילם Low E לשני הכיוונים באמצע המירווח בין הזכוכיות.
בטבלה 14.7.2.1 להלן מובאים, לדוגמה, ערכים של פליטות – emissivity של כמה זכוכיות. כדי שניתן יהיה להשוות את הערכים, מובאים בטבלה ערכים עבור זכוכית בעובי של 6.0 מ”מ, הלקוחים ממראה מקום [9.6] לעיל. מן הטבלה אנו מוצאים כי הגוון של הזכוכית לא משפיע על הפליטות שלה. פרושו של הדבר הוא, שהפליטות של זכוכית בגוונים שונים אינה שונה. אולם ציפוי רפלקטיבי מבריק, היינו ציפוי ראי, מקטין את הפליטות כמו בדוגמה של הקומקום שניזכרה לעיל. השינוי המשמעותי בא הודות לציפוי המיוחד ה-Low E. כאמור, ציפוי ה-Low E על משטח מס’ 2 של הזיגוג הכפול מקטין את פליטת הקרינה מהחוץ פנימה. לכן, הוא מתאים לבנינים באיזורים חמים. ציפוי ה-Low E על משטח מס’ 3 מקטין את פליטת הקרינה מבפנים החוצה, לכן הוא מתאים לבנינים באקלים קר.
14.7.3 השיטות להתקנת שכבת הפליטות הנמוכה
כל הזמן נאמר כי שכבת ה-Low E הינה ציפוי. למען הדיוק, כדאי להסביר כי קיימות כמה שיטות ליצירת השכבה הזו.

הציפוי הפירוליטי

הזכרנו לעיל את שיטת העיבוד הפירוליטי של הזכוכית, מתיזים על הזכוכית את חומר הציפוי כאשר הזכוכית עדיין חמה ורכה. החומר נספג לתוך הזכוכית והוא עמיד מאוד. אולם, בציפוי Low E פירוליטי, ניתן להשיג שכבת Low E דקה, שהפליטות שלה לא מספיק נמוכה. מתקבל מוצר שמקדם ההצללה שלו בין 0.50 ל0.60-. זהו מקדם הצללה בינוני ואינו מבטיח בידוד תרמי משובח. כדי לקבל בידוד תרמי משביע רצון יש להבטיח מקדם הצללה שהוא מתחת ל0.50-. לשם כך נחוצה שכבת Low E יעילה יותר.
Lפילם Low E מודבק לזכוכית
על פילם פלסטי בעל חוזק מכני רב, ועמיד בקרינה, בדרך כלל מילר Mylar, או חומר דומה, יוצרים שכבה של פליטות נמוכה באמצעות שיטת ה- MSVD- magnetic sputter vacuum deposition. בשיטה זו מכניסים גליל שלם של הפילם השקוף לתוך תא הוקואום. לאחר הורקת האויר, מתחיל תהליך רציף של גלילת הפילם תוך ההתזה בשדה המגנטי. למען האמת, תהליך זה הוא מורכב למדי ודורש התזה של מספר גדול של שכבות אחת אחרי השניה. לאחר היצור מועבר הפילם עם שכבת ה- Low E, לאולם בו חותכים את הזכוכית למידה הדרושה, ומדביקים עליה את הפילם. לאחר מכן מועברת הזכוכית עם הפילם המודבק לחיבור והדבקה למסגרת של שימשת הזכוכית הכפולה. כמובן שיש להקפיד שהפילם ימצא או על משטח מס’ 2 או על משטח מס’ 3 כדי שהוא ימצא בחלק הפנימי של הזיגוג.
פילם Low E באמצעמ המירווח
בסעיף 14.7.2 הזכרנו שיטה לייצור זכוכית עם פליטות נמוכה באמצעות פילם באמצע חריץ האויר. פילם כזה ניתן לייצר עם ציפוי על שני הצדדים, וכך מתקבל זיגוג בעל פליטות נמוכה לשני הכיוונים, המבטיח בידוד תרמי ברמה גבוהה מאוד. אולם, הזיגוג הופך למעשה לתלת שכבתי. תהליך הייצור של זיגוג זה יקר בהרבה, ולכן מחירו גבוה ממחיר זיגוג Low E הדו שכבתי הרגיל. טבלה 14.7.2.1: מקדמי העברה, ההחזרה והפליטות – emissivity של סוגי זיגוג. (עובי 6.0 מ”מ, אם לא סומן אחרת). סימון: לוח הזכוכית החיצוני: 1 – משטח חיצוני, 2 – משטח פנימי. לוח הזכוכית הפנימי: 3 – משטח חיצוני, 4 משטח פנימי.

תאור הזכוכית

קרינת שמש כוללת

      אור נראה

 

או סימון החצרן

העברה

  החזרה

העברה

  החזרה

פליטות-emissivity

 

 

   %

 %

 %

    %

 %

 %

  

                    המשטח

 

 1

  2

 

  1

  2

    1

  2 או 3

שקופה

  77.5

7.1

7.1

   88.0

8.0

8.0

0.840

   0.840

ברונזה

  48.2

5.4

 5.4

   53.0

5.7

5.7

0.840

   0.840

אפורה

  45.5

5.3

 5.3

   43.0

5.2

5.2

0.840

   0.840

ירוקה

  48.7

5.6

 5.6

   74.9

7.0

7.0

0.840

   0.840

כחולה

  48.0

5.0

 5.0

   57.0

6.0

6.0

0.840

   0.840

PPG – Starphire

  87.0

7.7

 7.7

   91.0

8.2

8.2

0.840

   0.836

PPG – Azurlite

  37.0

6.0

 6.0

   72.0

5.0

5.0

0.838

   0839

שקופה רפלקטיבית

  15.9

22.0

 37.0

   20.0

25.0

32.0

0.840

   0.570

LowE

שקופה

  60.0

17.0

 22.0

   84.0

5.5

7.8

0.840

   0.100

LowE 

עם גוון

  36.0

9.3

 20.0

   50.0

3.5

5.4

0.840

   0.100

PPG LowE Sungate100 

שקופה

  29.6

23.0

 6.0

   68.0

4.0

6.2

0.838

   0.086

PPG LowE Sungate50 רפלקטיבית

  40.0

27.3

 21.4

   54.0

6.0

12.0

0.839

   0.086

Viracon LowE VE185

שקופה

 56.4

14.4

 23.7

   85.0

5.4

5.2

0.840

   0.090

Viracon LowE VE240 

אפורה כהה

 15.9

8.5

 23.4

   35.0

10.1

14.1

0.840

   0.110

זכוכית משוכבת – Laminated

3.0 + 3.0 מ”מ + פילם שקוף

   

   70.0

    

זיגוג אקרילי שקוף, 6.0 מ”מ

   

   85.0

    

פיברגלס שקוף, 2.0 מ”מ

   

   60.0

    

14.8 זיגוג אלקטרוכרומי

14.8.1 הכרומיות

הכרומיות הינה תכונה של חומר מעביר אור המשנה את השקיפות שלו, היינו מקדם המעבר דרכו, בהשפעת קרינה או שדה חשמלי [14.8.1.1], [14.8.1.2], [14.8.1.3], [14.8.1.4].

14.8.2 פוטוכרומיות

כידוע, ניתן לשנות את השקיפות של העדשות במשקפי ראיה, על ידי השימוש במה שקרוי “זכוכית פוטוכרומית” -photochromic glass . זכוכית זו נהיית כהה יותר, היינו, מקדם העברת האור יורד, כאשר היא מוארת באור חזק, איור 14.8.2.1, ראה מקור [14.8.2.1]. הזכוכית מתבהרת, משמע מקדם העברת האור גדל, כאשר עוצמת האור הפוגע בה יורדת. התגובה באה הודות לשינוי במיקום ההדדי של הפרודות מהן עשויה הזכוכית בהשפעת קרינת האור. קרינה בתחומי הספקטרום האחרים, היינו בתחום האולטרה סגול והאינפרה אדום גורמת להשפעה קטנה על השקיפות. שינוי זה במיקום פרודות הזכוכית אינו משפיע על תכונות אחרות, למשל, החוזק והצורה של עדשת הזכוכית. התהליך הוא הפיך, לכן אין צורך באנרגיה נוספת כלשהיא להפעלת התהליך בשני הכיוונים. אולם לאחר שהזכוכית, למשל, זכוכית עדשת המשקפיים שהוזכרו לעיל, ייוצרה, אין לנו שליטה על קצב השינוי בשקיפות. השינוי מוכתב אך ורק ע”י עוצמת ההארה. לא נוכל להשאיר את הזכוכית בשקיפותה המלאה, אם נרצה מסיבה כלשהיא לא להכהות אותה כאשר עוצמת אור גבוהה.
איור 14.8.2.1: תגובה ספקטראלית אופיינית של זיגוג פוטוכרומי.
14.8.3 תרמוכרומיות
בדומה לפוטוכרומיות, ניתן בעזרת הרכב שונה של התוספים ליצור זכוכית בה השינוי בשקיפות ניגרם על ידי קרינת חום, היינו קרינה אינפרה אדומה, מן השמש או מכל מקור חום אחר. אנו קוראים לתהליך תרמוכרומיות, ולזכוכית כזו “זכוכית תרמוכרומית” – thermochromic glass. היא מגיבה, כאמור, בעיקר על החלק האינפרה אדום של הספקטרום, איור 14.8.2.2, ראה מקור [14.8.2.1]. גם בזיגוג התרמוכרומי, השינוי בשקיפות תלוי אך ורק בשינוי בעוצמת הקרינה. אין לנו דרך לשלוט בשקיפות אם ברצוננו להשאיר את הזיגוג שקוף במצב של הקרנה חזקה.
איור 14.8.2.1: תגובה ספקטראלית אופיינית של זיגוג פוטוכרומי.
14.8.4 אלקטרוכרומיות
הסברנו לעיל, כי מהלך השינוי הפוטוכרומי והשינוי התרמוכרומי מוכתבים חד משמעית בתהליך הייצור. לאחר מכן, השינוי במעבר הקרינה בתחום הנראה, או בתחום האינפרה אדום, יקבע אך ורק על ידי עוצמת הקרינה הפוגעת.
14.8.5 מיבנה השיכבה האלקטרוכרומית
שיכבת הציפוי האלקטרוכרומי, שבין הזכוכיות החיצוניות, מורכבת מ5- שכבות ביניים שונות, אותן מצפים אחת אחרי השניה, כמתואר באיור 14.8.5.1. השיכבה האלקטרוכרומית פועלת כקבל חשמלי. שתי השכבות החיצוניות השקופות, משמשות כמגעים – אלקטרודות המוליכות חשמל. כאשר מחברים אותן למקור זרם ישר, למשל סוללה חשמלית, יווצר באחת האלקטרודות מטען חשמלי חיובי ובשניה מטען חשמלי שלילי, היחסי למתח החשמלי שבין האלקטרודות. 3 השכבות האלקטרוכרומיות מבודדות מן האלקטרודות ואין מעבר זרם בינן ובין האלקטרודות. בתנאים אלה נוצר שדה חשמלי – בין האלקטרודות השקופות, כמו בכל קבל. שדה חשמלי זה גורם להחלפת יונים בין השכבות האלקטרוכרומיות. כתוצאה מכך משתנה השקיפות, היינו, משתנה שעור העברת הקרינה דרך כל הזכוכית.
איור 14.8.5.1: שכבות הציפוי האלקטרוכרומי מבנה השכבות: 1 – מוליך חשמל שקוף 2 – אלקטרודה נגדית 3 – מוליך-מחליף יונים 4 – פילם אלקטרוכרומי 5 – מוליך חשמל שקוף
14.8.6 תכונות הציפוי האלקטרוכרומי
הזיגוג האלקטרוכרומי נמצא בשלבי פיתוח מתקדמים, אולם עדיין לא הגיע לשימוש נירחב. הוא מנוצל למטרות מיוחדות, למשל, החלון בתא הטייס של מטוסים חדשים. הוא עדיין יקר מדי לשימוש המוני, אולם הציפיות מזיגוג זה הינן גדולות מאוד, והוא כבר קיבל כמה שמות מחמיאים כגון: The Smart Window – החלון החכם. התחזיות לייצור המוני ובמחירים מתקבלים על הדעת הינן אופטימיות, ויצרני הציפויים ויצרני הזכוכית מתחרים קשות על הבכורה להוצאת מוצר אמין לשיווק המוני. אין ספק, שכאשר תתממשנה הציפיות, תתחולל מהפכה גדולה בתחום הזיגוג. הזיגוג האלקטרוכרומי יתן לראשונה אפשרות לבקרה דינמית של החלק השקוף במעטפת הבנין. כאשר הזיגוג הזה יגיע לשוק, יהיה ניתן להשיג אותו במיבחר של תכונות כדי להתאימו לצרכים. בשלב זה נביא בטבלה הבאה כמה מן התכונות של ציפוי אלקטרוכרומי, כפי שהן ידועות בשלב הנוכחי. טבלה 14.8.5.1: תכונות של אופייניות של זיגוג אלקטרוכרומי
 

מצב בהיר

שקיפות מכסימלית

מצב כהה –

שקיפות מינימלית

מעבר קרינת השמש הכוללת – TS                               50% – 70%

50% – 70%

10% – 20%

מעבר האור – Tv

50% – 70%

10% – 20%

החזרת קרינה אינפרה אדומה – Rnir        

10% – 20%

> 70%

מתח ההפעלה                                                  

1 – 5 וולט

 

זיכרון                                                           

1 – 24 שעות

 

מהירות השינוי המלא                                       

1 – 60 שניות

 

מחזורי פעולה למשך חיי השיכבה                         

עד מיליון מחזורים

 

משך החיים

5 – 20 שנים

 

טמפרטורות הפעולה התקינה

C 300 – C 700

 
14.8.7 החיסכון הצפוי באנרגיה
מלימוד התכונות הידועות של זיגוג אלקטרוכרומי ניתן לחזות את פוטנציאל החיסכון באנרגיה, כאשר תגיע טכנולוגיה זו לשלב של ייצור המוני. התחזיות היו והינן אופטימיות, אולם כאמור הפיתוח עדיין נמשך ואין לדעת מתי ייצא מוצר זה לשוק, ומה יהיה מחירו. החיסכון הצפוי מזיגוג אלקטרוכרומי נובע מן האפשרות של בקרה דינמית מתוכננת שתביא בחשבון את מצב קרינת השמש וקרינה מהרקיע בכל רגע מצד אחד, ואת הדרישה של החלל לאור וחום מצד שני. בדרך זו יהיה ניתן לעשות אופטימיזציה של הספקת האנרגיה לקרור והספקת תאורה טבעית או חשמלית אלטרנטיבית. איור 14.8.7.1 מביא באופן סכמתי את המאזן של דרישת האנרגיה החשמלית לתאורה, מול דרישת האנרגיה לקרור למ”ר של שטח החלל.
איור 14.8.7.1: צריכת האנרגיה החשמלית בקוט”ש למ”ר לתאורה וקרור של החלל כתלות בסוג הזיגוג.
אנו רואים מן האיור כי זכוכית החלונות המקובלת לסוגיה השונים, השקופה, הסלקטיבית בעלת הגוון, והרפלקטיבית, גורמות לצריכה גבוהה של אנרגיה חשמלית. הזכוכית השקופה הרגילה, מחדירה הרבה אור יום ומביאה לחיסכון בצריכת האנרגיה לתאורה, אולם היא גורמת לצריכה גבוהה לקרור. הזכוכיות בעלות הגוונים השונים, שקיפותן נמוכה בהשוואה לזכוכית השקופה. הן צורכות פחות אנרגיה לקרור, אולם הן גורמות לעליה בצריכת האנרגיה לתאורה. הזכוכית הרפלקטיבית מקטינה בהרבה את צריכת האנרגיה לקרור, אולם עקב שקיפותה הנמוכה, היא מחדירה רק אחוז נמוך של אור היום ובך עולה צריכת האנרגיה לתאורה. כפי שניתן לראות בנקל מן האיור, הזיגוג האלקטרוכרומי לסוגיו, היינו, הפוטוכרומי. התרמוכרומי והאלקטרוכרומי יאפשרו חיסכון משמעותי באנרגיה. אולם, ללא ספק שהתיפקוד הדינמי של הזיגוג האלקטרוכרומי יהיה בעל הפוטנציאל הגדול ביותר לחיסכון בצריכת האנרגיה בבנינים. לא נותר לנו אלא לקוות שהזיגוג האלקטרוכרומי יגיע ליישום המוני בעתיד הקרוב.
14.9 זכוכית ארכיטקטונית
כמה מיצרני הזכוכית הגדולים מייצרים זכוכית בעלת ציפוי עם צורות גיאומטריות שונות כמתואר באיור 14.9.1. חברת PPG נתנה לזכוכית זו את השם “PATTERNLITE GLASS”. חומר הציפוי עשוי מזכוכית boro-silicate טחונה דק מאוד. מוסיפים אליה פיגמנטים אנאורגניים בעלי הצבע הרצוי ומתקבל חומר הקרוי Frit Ceramic. ה-Frit מותז על לוח הזכוכית דרך רשת של הצורה הרצויה או על כל השטח. לאחר מכן עוברת הזכוכית חימום עד לטמפרטורה של C 6200 (F 11500), כך שהציפוי הקרמי הופך לחלק אינטגראלי של הזכוכית. מגוון הצבעים כולל שחור, אפור, חום, כחול, ירוק ואפרסק. באיור 14.9.1 נתונות 3 צורות בסיסיות. כמובן שלפי הזמנה מיוחדת בכמות גדולה ניתן לקבל את הצורות הללו בהרכבים שונים של השטח האטום והשקוף, וכן צורות אחרות לפי בחירת הארכיטקט המתכנן. היתרון של זכוכית כזו הוא כי היא אינה מסתירה את המראה החוצה, אולם, היא מקטינה כמות הקרינה החודרת אל תוך המבנה ובכך קטן העומס התרמי בעונה החמה והסינוור קטן בכל ימות השנה. החסרון הגדול של זכוכית ארכיטקטונית זו הוא מחירה היקר. היא מיוצרת בכמויות קטנות יחסית ולכן הוצאות ייצורה גבוהות בהכרח.
איור 14.9.1: זכוכית ארכיטקטונית – בעלת ציפוי עם צורות גיאומטריות.
14.10 זכוכית מסתירה
הזכוכית המסתירה – או בכינויה המוכר יותר ה-Spandrel Glass. זוהי זכוכית אטומה למעבר קרינה, אולם היא שומרת על הצבע והמראה כמו זכוכית שקופה בעלת אותו הגוון. זכוכית זו משמשת להסתרה ואטימה של חלק מחזית הבנין תוך שמירה על המראה האחיד של קירות המסך. היא מיוצרת באותה הדרך שתוארה לעיל לזכוכית הארכיטקטונית. מתקינים זכוכית זו, למשל, מתחת לסף החלונות עד רצפה. בחלק אטום זה של קיר המסך ניתן להתקין מבפנים מערכות של צנרות, הספקות ושאר פריטי בנין שאינם ניראים כלפי חוץ.
14.11 לבני זכוכית
לבני הזכוכית – glass blocks או glass bricks הינן מוצר העשוי זכוכית כפולה, איור 14.11.1, בגודל של 100x 100 מ”מ עד 300x 300 מ”מ. העובי הוא 50 עד 100 מ”מ. הלבנים עשויות לרוב מזכוכית שקופה, אולם הן מעבירות האור בצורה מפוזרת, כך שהמראה בשני הכיוונים מוסתר. לבני הזכוכית מנוצלות לבנית קירות דקורטיביים בבניני מגורים, בבניני ציבור, במבני תעשיה, מרכזי ספורט חדרי מדרגות ועוד.
14.12 יצרני זכוכית
הזכרנו כבר את חברת פילקינגטון – Pilkington מאנגליה ואת חברת Pittsburgh Plate Glass – PPG מאר”הב. נוסיף שמות של כמה יצרני זכוכית נוספים לאיזון: חברת סנט גוביין – Saint Gobain מצרפת, ראה [14.11.1], חברת Glaverbelמבלגיה, חברת ל”ופ -LOF – Libbey-Owens-Ford מאר”הב וחברת Viracon גם היא מאר”הב. חברת פניציה במפרץ חיפה, ייצרה בעבר זכוכית לחלונות. כיום היא נמצאת באיזור התעשיה בציפורי והיא משווקת מוצרי זכוכית שונים, ביניהם זכוכית משוכבת בעוביים וגוונים שונים. כמו כן, קיימות חברות רבות הרוכשות זכוכית מהיצרנים הגדולים ומוסיפות עיבודים וציפויים בצבעים שונים ומוכרות את הזכוכית המוגמרת בשמן המסחרי ליצרני חלונות וקבלני בניה. הזכרנו חברה כזאת – Heat Mirror מאר”הב, המיצרת זכוכית עם ציפויים מעולים של Low E. כמו כן נזכיר את חברת Ipasol מגרמניה.
מראי מקום לפרק 14:

[14.2.1.1] PPG, 1996, Performance Data for Clear Float Glass C-1, Pittsburgh Plate Glass Industries, Pittsburgh.

[14.2.1.2] PPG, 1996, Performance Data for Starphire Float Glass ST-1a, Pittsburgh Plate Glass Industries, Pittsburgh.

[14.2.1.3]PPG, 1996, Performance Data for Azurlite Float Glass AL-1a, Pittsburgh Plate Glass Industries, Pittsburgh.

[14.5.1]תקן ישראלי , ת”י 1099, אוקטובר 1981.

[14.5.2] תקן ישראלי, ת”י 1099- גליון תיקון מס’ 1, נובמבר 1983.

[14.4.7.1]McCluney W. R., 1994, Introduction to Radiometry and photometry, Artech House, Boston, London.

[14.8.1.1]Lampert C. M., 1991, Large Area Chromogenics for Smart Windows, Energy and Environment Division, Lawrence Berkeley Laboratory, 1 Cyclotron Road, Berkeley, CA 94720

[14.8.1.2] Johnson T. E., 1991, Low-E Glazing Design Guide, Butterworth Architecture, Boston, London.

[14.8.1.3] Reilly S., Arasteh D., Selkowitz S., 1991, Thermal amd Optical Analysis of Switchable Window Glazings, Solar Energy Materials, pp. 1-14, Elsevier Science Publishers, North Holland.

[14.8.1.4]Yu P. C., Nazri G., Lampert C. M., 1986, Spectroscopic and Electrochemical Studies of Electrochromic Hydrated Nickel Oxide Films,

SPIE 3rd International Conference on Optics and Electrooptics, Insbruck, Austria.

[14.11.1]Saint Gobain, 1997, Glass in Windows, Saint Gobain, Brussels, Belgium

מאמרים קשורים

בחזרה למאמרים

© COPYRIGHT 2024 ALL RIGHTS RESERVED ALUMINUM CONSTRUCTION LTD

הצהרת נגישות | Designed by Studio bagaz'